בדיקת קולפוסקופיה לאבחון קונדילומה

קולפוסקופיה הנה בדיקה המתבצעת במקרים בהם קיים צורך באבחון מצבים רפואיים שונים ובהם, הימצאות קונדילומה באיברי המין כתוצאה מהידבקות בווירוס הפפילומה האנושיHPV), ) בצוואר הרחם,. חשיבות הבדיקה משמעותית במיוחד באיתור ממצאים חריגים בצוואר הרחם לאחר הימצאות קונדילומה וזאת, בשל החשש להתפתחות תאים טרום סרטניים וסרטניים. בדיקת קולפוסקופיה, מאפשרת איתור תאים טרום סרטניים או סרטניים בשלביהם המוקדמים ביותר והיא מתבצעת לאחר שבדיקות קודמות כגון פאפ או בדיקת HPV, העלו ממצאים חריגים. בדיקת קולפוסקופיה מאפשרת למנוע התפתחות סרטן צוואר הרחם או טיפול בו בשלבים הראשונים להיווצרותו ובכך, מצילה חיים. מייד לאחר שאותרו ממצאים חריגים בבדיקת הפאפ, חשוב לעבור בדיקת קולפוסקופיה לאיתור תאים טרום סרטניים וממאירים שכן, איתור מוקדם מאפשר טיפול בקונדילומה מהיר והעלאת סיכויי ההחלמה בצורה משמעותית. 

נגיף הפפילומה האנושי (HPV) פוגע בתאי עור וריריות. קיימים יותר מ-150 תתי זנים של הנגיף  כאשר 40 מהם מתפתחים בסביבת איברי המין ועוברים במגע מיני ישיר בעת קיום יחסי מין (ואגינליים, אנאליים או אוראליים). בין הזנים הנפוצים ביותר באיברי המין, קיימים זנים הנחשבים בעלי סיכון נמוך, הגורמים ליבלות קונדילומה ולשינויים תאיים ברמה נמוכה ואינם קשורים להתפתחות סרטן צוואר הרחם. עם זאת, ישנם זנים הנחשבים בעלי סיכון בשל היותם קשורים להתפתחות שינויים טרום ממאירים וסרטן צוואר הרחם. הידבקות בווירוס הפפילומה האנושי, אינה גורמת בהכרח להתפתחות סרטן צוואר הרחם, אך במקרים מעטים, עלול הנגיף לגרום לשינויים תאיים ולשינויים טרום ממאירים ואף לסרטן. בדיקת קולפוסקופיה מהר ככל הניתן לאחר איתור שינויים תאיים בצוואר הרחם, מאפשרת הסרת הנגעים במהירות ומניעת התפתחות מחלת הסרטן.  

בדיקת קולפוסקופיה נועדה לבחון את הנרתיק, צוואר הרחם והפות וכן איברים נוספים החשודים בהידבקות בקונדילומה בצורה המדויקת ביותר. הבדיקה מתבצעת באמצעות מיקרוסקופ מיוחד, הקולפוסקופ, המאפשר הגדלה עד פי 60 של המקום הנבדק. כך, מתקבלת תמונה מדויקת של ממצאים אשר זוהו בבדיקות מקדימות כגון בדיקת פאפ ומתאפשר פיענוח מדויק של משמעותם. במהלך הבדיקה, מתאפשרת לקיחת רקמה הנשלחת לבדיקת מעבדה להעמקת הבירור. במהלך בדיקת קולפוסקופיה, עושה הרופא המטפל שימוש בחומרים המאפשרים ל"סמן" את הממצאים שהתגלו באופן המבליט אותם (כגון תמיסת יוד או חומצה אצטית) כך, ניתן לעמוד טוב יותר על סוג הממצא, צורתו וגבולותיו. במקרים רבים, ממצאים הנחשבים סרטניים, מתגלים כבלתי מזיקים אך כאשר מדובר על גילוי ממצא טרום סרטני או ממאיר, מעלה הגילוי המוקדם את סיכויי ההחלמה באופן משמעותי. 

ברוב המקרים, נעשית בדיקת קולפוסקופיה במצבים בהם קיים חשש להידבקות בווירוס הפפילומה האנושי (HPV) והימצאות נגעים בצוואר הרחם, העלולים להיות טרום סרטניים או ממאירים. הבדיקה מתבצעת כאשר המטופלת שוכבת על גבה בפישוק, לאחר מתן חומר הרדמה מקומי, נשטף הנרתיק באמצעות חומרים "מסמנים" המבליטים את הממצאים השונים. (חומצה אצטית או תמיסת יוד). הרופא המטפל בוחן את הפות, הנרתיק וצוואר הרחם באמצעות קולפוסקופ. בעת גילוי ממצא חשוד, מוגדל הממצא ובעת הצורך, נלקחת ממנו ביופסיה (איסוף רקמה מהאזור החשוד) ונשלחת לבדיקת מעבדה, לצורך בחינה נוספת ומעמיקה. בדיקת קולפוסקופיה אורכת כרבע שעה והיא אינה כרוכה בכאבים (תיתכן אי נעימות קלה במהלך הבדיקה) במידה ובוצעה ביופסיה במהלך הבדיקה, יש להימנע מקיום יחסי מין או שימוש בטמפונים למשך שבוע ימים מיום ביצוע הבדיקה. 

הרופא העורך את בדיקת הקולפוסקופיה, מחליט על הצעדים הבאים על פי הממצאים השונים שהתקבלו במהלך הבדיקה. בדיקה המעלה ממצאים טרום סרטניים, דורשת ביצוע של הליך קוניזציה (ביופסיית קונוס). זהו הליך ניתוחי קצר, הנערך תחת הרדמה מקומית, אשר במהלכו נדגם הגידול ואף מוסר. הרקמה הנגועה, נשלחת לבדיקה פתולוגית על מנת לוודא כי בוצעה הסרה מלאה של הרקמה הסרטנית. חשוב לדעת כי בישראל מאובחנות כ-200 נשים מידי שנה כסובלות מסרטן צוואר הרחם או מהתפתחות תאים סרטניים בצוואר הרחם. אבחון מוקדם מביא ל-90% סיכויי החלמה ולכן, כאשר אישה חווה תסמינים חריגים כגון : דימומים לא סדירים, דימום לאחר קיום יחסי מין, הפרשות או כאבים בבטן התחתונה, חשוב שתבקש הפנייה לבדיקת קולפוסקופיה.