בדיקת ביופסיה
כל מה שרציתם לדעת על בדיקת ביופסיה: מתי הבדיקה נדרשת, כיצד היא מתבצעת, מהי חשיבותה של הבדיקה, אילו מחלות ומצבים בריאותיים היא יכולה לאתר ועוד.
מהי בדיקת ביופסיה?
ביופסיה הנה בדיקה המתבצעת על מנת לאשר או לשלול היתכנותה של מחלה ממאירה באחד מאיברי הגוף וכן הימצאות של מחלות ובעיות בריאותיות כגון תהליכים דלקתיים, מחלות עור שונות ומחלות אוטואימוניות. הבדיקה מתבצעת כאשר עולה חשד לגידול בעקבות מישוש או בדיקת הדמיה כגון אולטרסאונד, ממוגרפיה, MRI או CT. במהלך הביופסיה, נלקחת רקמה מאזור הממצא על מנת לאבחן את אופיו (האם שפיר או ממאיר) ומהו הטיפול הדרוש על מנת למגרו.
מטרותיה של בדיקת ביופסיה:
- אבחון ממצא חשוד שאותר בבדיקות קודמות (נגע עור חשוד, גוש בשד, פוליפ במעי ועוד)
- אבחון נקודות חן, נגעי עור לפני הסרתם בשיטות אסתטיות.
- איתור ואבחון מצב רפואי (דלקת או גידול ממאיר) על מנת לקבוע מהו שלב המחלה
- מעקב אחר יעילותו של טיפול או אבחון חוזר של מחלה
- אבחון מחלות תורשתיות ומטבוליות נדירות
- קביעת דרך הטיפול הנכונה ביותר
מתי נדרשת בדיקת ביופסיה:
ביופסיה בדרך כלל נדרשת לפני טיפול של הסרת נקודות חן או הסרת נגעי עור במיוחד שיש סימנים מחשידים כגון נגע עור מדמם, מגרד, גבולות לא ברורים, לא סימטרי, בשני גוונים ולאחר גילויו של ממצא חשוד באמצעות מימוש או בבדיקת הדמיה, מופנה המטופל לבדיקת ביופסיה וזאת, על מנת לברר האם הממצא הוא ממאיר (סרטני) או שפיר. התשובה הפתולוגית, תסייע לרופאים בהחלטה על המשך הטיפול הנדרש. (בדיקת ביופסיה, יכולה להעיד אף על "גיל" המחלה ומצבה).
סימנים מחשידים שבא נדרש בדיקת ביופסיה להסרת נקודות חן:
כיצד מתבצעת בדיקת ביופסיה:
במסגרת בדיקת ביופסיה, מוצאים חלקי רקמה או נוזל מגוף הממצא החשוד. צורת לקיחת הביופסיה תלויה ברקמה החשודה (עור, שד, כבד, כליה, מעי ועוד). לאחר איסופם, נלקחים הממצאים לבדיקת מעבדה. ההבדל בין ביופסיה בה נלקחת רקמה לבין ביופסיה בה נלקח נוזל, תלוי במקום הממצא, גודלו וההיסטוריה הרפואית של הנבדק (לדוגמא: מקרים בהם קיים חשש לחזרה של גידול סרטני). במקרים בהם הממצא אינו ניתן למישוש (איברים פנימיים או עומק הרקמות) מתבצעת בדיקת הביופסיה תחת אולטרסאונד או CT, המסייעת למבצעי הבדיקה באיתור מדויק של הממצא ואיסוף הנתונים ממנו.
שיטות שונות לביצוע בדיקת ביופסיה:
השיטה בה מתבצעת בדיקת הביופסיה, תלויה באופי הממצא, גודלו ומיקומו.
- ביופסית מחט דקה – FNA( FINE NEEDLE ASPIRATION) במסגרת ביופסיה זו, נשאב נוזל מן הממצא ונשלח לבדיקת במעבדה. בדיקה זו אורכת מספר דקות בלבד ונחשבת למהירה במיוחד. בבדיקה זו נדרשת הרדמה מקומית בלבד. במסגרת בדיקת ביופסיה במחט דקה, ניתן לאבחן האם מדובר בגידול ממאיר או שפיר. .הבדיקה מתבצעת תחת הדגמת אולטרסאונד המסייעת לדייק את איסוף הממצאים.
- ביופסית מחט עבה - במסגרת ביופסיה זו, מחדיר הרופא מחט חלולה ועבה אל האזור הנבדק ושואב ממנו מספר דגימות ורקמות הנשלחות לאבחון במעבדה. בדיקת התאים מלמדת על סוג הגידול ואופיו ומסייעת לקבוע את סוג הטיפול המתאים ביותר (הקרנות, טיפולי כימותרפיה, ניתוח, טיפולים הורמונליים ועוד). גם בדיקה זו מתבצעת תחת הדמית אולטרסאונד לצורך דיוק איסוף הממצאים.
- כריתה - בבדיקה זו, מוסר חלק משמעותי מן הגידול או הגידול כולו מהגוף. כריתה מתבצעת במקרים בהם ביופסיה שנערכה בשיטה שונה, לא הביא לממצאים חד משמעיים ולכן יש צורך בהליך כירורגי.
פיענוח בדיקת ביופסיה:
הדגימות שנאספות בבדיקת הביופסיה, נשלחות למעבדה ונבחנות בקפדנות תחת מיקרוסקופ. מומחי המעבדה יכולים לזהות מאפיינים של תאים סרטניים. ממצאים הביופסיה יכולים לגלות למומחי המעבדה האם מדובר בגידול שפיר או ממאיר וכן את גילו של הגידול והשלב בו מצויה המחלה.
